הקהילה היהודית בעיראק הייתה אחת מהקהילות הגדולות והמרכזיות בקרב יהודי ארצות ערב. היו בה מרכזי תורה חשובים ששירתו את הקהילות היהודיות בעיראק, פרס, הודו, כורדיסטן, סוריה וארץ ישראל. לאורך השנים קמו בעיראק רבנים ידועים שהטביעו את חותמם על הקהילה היהודית המקומית ועל יהדות ארצות האסלאם בכללה. לצד זה החל תהליך הפוך, יהודים רבים רצו להשתלב בחברה הערבית המקומית והחליפו את שמותיהם בשמות ערביים, יצרו מוזיקה ערבית, התלבשו בלבוש ערבי מסורתי, עברו לגור בשכונות מוסלמיות ולעיתים אף החלו לעבוד במשרות ציבוריות המחייבות עבודה בשבת. ב-1917, לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית, השתלטו הבריטים על עיראק והעניקו את השלטון למלך פייסל הראשון, שתקופתו נחשבת לתור הזהב של יהודי עיראק במאה ה-20. בשנת 1932 זכתה עיראק לעצמאות והפכה למדינת לאום ריבונית. שנה מאוחר יותר עלה לשלטון בנו של המלך ובעיראק החל גל פרו-נאצי, ששיאו היה בחג השבועות, תש"א (1940).

בחג התחולל הפוגרום הגדול ביהודי בגדאד – ה'פרהוד'. בפרהוד נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים ונבזז רכושם של כ-50,000 יהודים. באותם ימים נושלו רבים מהיהודים מנכסיהם ופוטרו ממקומות העבודה שלהם. רוב יהודי בגדאד עלו לישראל במסגרת "מבצע עזרא ונחמיה" בשנים תש"י-תשי"א (1951-1950), מבצע משותף למדינת ישראל ולמחתרת העיראקית הציונית. נכון לתחילת המאה ה-21 נותרו בעיר כמה עשרות יהודים בלבד.בעיראק הוקמו 15 בתי הספר של 'אליאנס – כל ישראל חברים', מתוכם כחמישה בבגדאד ובהם בית הספר הראשון שהוקם בשנת 1864 והיה בית ספר לבנות. "ספר חוקי הנשים" הנקרא במקור "קאנון אל-נסא", שנכתב במיוחד בערבית והפך בקרב בני העדה לאסופת דפים מכוננת, נכתב למעשה כתגובה לשינויים שחלו בעיראק עם כניסת המודרנה. גם פתיחת בתי הספר של רשת אליאנס הייתה חלק מהשינוי. את הספר "חוקי הנשים" כתב ב-1906 הרב יוסף חיים המוכר בכינוי "הבן איש חי" (על שם ספרי דרשות והלכות שכתב בשם זה), שהיה לאחד מענקי הדור. הבן איש חי כיהן כרבה הראשי של בגדאד במשך 50 שנה והיה הכתובת העליונה לכל שאלה הלכתית. הוא חשש מפני נזקי החינוך המערבי על הנשים הצעירות וייחד להן מדריך משלהן. המציאות הייתה חזקה יותר מספרו של הבן איש חי ונשות עיראק שינו את אורחות חייהן. שתיים מאותם נשים הפכו מפורסמות בעיראק כולה: מלכת היופי רנה דנגור, שנבחרה ל"מיס בגדאד" במסיבת ראש השנה האזרחית 1946, והזמרת המצליחה סלימה מוראד, שהייתה זמרת יהודייה עיראקית והיא הזמרת העיראקית הידועה ביותר מאז שנות ה-30 המוקדמות של המאה ה-20.